שים לב: הפוסט הזה מסתמך על ידע מפוסטים קודמים בסדרה, לאינדקס הפוסטים של תכנות מונחה עצמים.

כל הכבוד! הגעתם לנושאים המרתקים ביותר בתכנות מונחה עצמים. הסיבה האמיתית שכל העסק הזה משתלם, הפשטה ופולימורפיזם.

לפני שנכנס בדיוק למה זה כל אחד מהמושגים ננסה לראות אותם בעולם המוכר לנו.
דיברנו כבר על כך שיכול להיות לנו לדוגמה דוב קוטב, שכמובן יורש מדוב, שיורש בתורו מטורפים; אולם כשנחשוב על זה אין בטבע אובייקט שהוא טורף, נמצא רק כאלו ממחלקה שיורשת ממנה. התכונה הזו נקראת אבסטרקציה ("הפשטה").
אבל זה לא נגמר פה, כל טורף יכול לבצע פעולת טריפה, אבל כל אחד עושה את זה בדרך אחרת, אך כולם ללא יוצא מן הכלל יכולים לטרוף. תכונה זו נקראת פולימורפיזם ("רב צורתיות") – תוצאה ישירה של אבסטרקציה.

בתכנות ניתן להגדיר פעולות כאבסטרקטיות ובכך לא לכתוב את המימוש שלהן אלא רק את הגדרת הכימוס שלהן ואת הפרמטרים שלהן.
בכדי להצהיר על פעולה או על מחלקה כאבסטרקטית יש לכתוב את המילה abstract לפני ההוראה (לדוגמה: abstract class Bear).
כל מחלקה שיש בה פעולה אבסטרקטית אחת ומעלה חייבת להיות מוגדרת כאבסטרקטית בעצמה.
ניתן להגדיר מחלקות כאבסטרקטיות גם אם אין בהן פעולות אבסטרקטיות.
לא ניתן ליצור מופעים של מחלקה אבסטרקטית, אך כן ניתן לרשת ממנה.
מחלקה היורשת ממחלקה אבסטרקטית חייבת לממש את כל הפעולות האבסטרקטיות שהיא יורשת.

פולימורפיזם הוא מה שמאפשר לנו להתייחס לכמה אובייקטים – שמחלקותיהם יורשות מאותה מחלקה – בצורה דומה. כך שניתן להריץ את הפעולה eat עם אותם פרמטרים על אובייקטים של המחלקות Bear וLion, היורשות מהמחלקה Carnivore.
בשפות בהן יש להצהיר על משתנים ולציין את סוגם (כמו C, ASP.Net, Java וכו') יש לכך יתרון נוסף, ניתן להצהיר על משתנה מסוג Carnivore ולהציב בו אובייקט של המחלקה Lion! פשוט כי היא יורשת ממנו!

אתן דוגמה לישום פשוט שכולל מחלקות פשוטות שמנהלות databaseים מסוג MySQL וSQLite. נצא מתוך נקודת הנחה שיש לנו database עם טבלה pages שמכילה עמודת name וcontent.
היישום ישלוף דף לפי מה שמוגדר בget ויציג אותו, אם לא ימצא דף יציג הודעת שגיאה.

נכתוב את המחלקות:

1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68

abstract class abstract_db {
	protected $con;
 
	abstract public function __construct($con_data);
	abstract public function query($query_string);
	abstract public function num_rows($query);
	abstract public function escape_string($string);
	abstract public function fetch($resource);
	abstract public function __destruct();
 
}
 
class mysql_db extends abstract_db {
 
	public function __construct($con_data) {
		$this->con = mysql_connect($con_data['host'], $con_data['username'], $con_data['password']);
		mysql_select_db($con_data['database'], $this->con);
	}
 
	public function query($query_string) {
		return mysql_query($query_string, $this->con);
	}
 
	public function num_rows($query) {
		return mysql_num_rows($query);
	}
 
	public function escape_string($string) {
		return mysql_real_escape_string($string, $this->con);
	}
 
	public function fetch($resource) {
		return mysql_fetch_object($resource);
	}
 
	public function __destruct() {
		mysql_close($this->con);
	}
 
}
 
class sqlite_db extends abstract_db {
 
	public function __construct($con_data) {
		$this->con = sqlite_open($con_data['file']);
	}
 
	public function query($query_string) {
		return sqlite_query($query_string, $this->con);
	}
 
	public function num_rows($query) {
		return sqlite_num_rows($query);
	}
 
	public function escape_string($string) {
		return sqlite_escape_string($string);
	}
 
	public function fetch($resource) {
		return sqlite_fetch_object($resource);
	}
 
	public function __destruct() {
		sqlite_close($this->con);
	}
 
}

ראשית הצהרנו על מחלקה אבסטרקטית ולה מאפיין אחד שמחזיק את החיבור למסד הנתונים ו6 פעולות שכולן אבסטרקטיות.
שנית הצהרנו על מחלקה mysql_db המרחיבה את abstract_db ומימשנו בה את כל הפעולות. לבסוף כתבנו מחלקה sqlite_db דומה מאוד למחלקת mysql_db.

נכתוב את גוף היישום, (כך שישתמש בdatabase מסוג mysql):

1
2
3
4
5
6
7
8
9

$db = new mysql_db(array('host' => 'localhost', 'username' => 'root', 'password' => '', 'database' => 'example'));
$query = "SELECT name, content FROM pages WHERE name = '".$db->escape_string(array_key_exists('page', $_GET)?$_GET['page']:'index')."'";
$result = $db->query($query);
if($db->num_rows($result) == 0) {
	exit('Invalid page!');
}
$row = $db->fetch($result);
echo '<h1>'.$row->name.'</h1>';
echo '<p>'.$row->content.'</p>';

השורה הראשונה יוצרת חיבור למסד נתונים מסוג mysql השנייה והשלישית מריצות שאילתה מאובטחת למציאת הדף. הרביעית, החמישית והשישית מונעות גישה לדפים שאינם קיימם. לבסוף שלפנו את תוצאות השאילתה והדפסנו את שם הדף ככותרת ואת התוכן בתוך פסקה.

בכדי לעבור לשימוש בsqlite בדרך כלל (אם לא היינו משתמשים בשכבת אבסטרקציה בדומה לזו) היינו צריכים לעבור שורה שורה ולהחליף את כל הפקודות mysql_* לפקודות הsqlite המתאימות להן; אך ביישום הזה כל שעלינו לעשות זה להחליף את השורה הראשונה לזו:

$db = new sqlite_db(array('file' => 'example.db'));

זהו זה, זה הכל!

כפי שאתם רואים מעבר לתכנות מונחה עצמים יוצר קוד מסודר יותר ונקי יותר המאפשר דינאמיות גבוהה יותר בזכות תכונות הכימוס, הורשה, אבסטרקציה ופולימורפיזם שאינן קיימות בתכנות פרוצדורלי.
כאן אמור להסתיים הפרוייקט אך למעשה זהו סופו של העיקר, אך לא הכל. מספר מאמרים נוספים יתווספו וימשיכו מכאן והלאה.

בהצלחה!